הצעות מטבח משווים יחידה מול יחידה.

בראש הגיליון רושמים מספר תכנית, תאריך, רשימת מכשירים וגרסת מפרט. הצעה שמבוססת על גרסה אחרת אינה נכנסת עדיין לעמודת המחיר; קודם מעדכנים אותה. כך שינוי מאוחר אינו נראה בטעות כהנחה או התייקרות.

הסימון נעשה לכל יחידה, חומר, מנגנון, עבודת התקנה ותנאי שירות — לא רק לפרקי ההצעה.

מיישרים בסיס מע״מ ומוסיפים רק סכומים כתובים. פריט ללא מחיר נשאר "לא ידוע". מסמנים גם תשלום מוקדם, תוקף, הובלה, ביקורים חוזרים ותיקוני גמר. מחיר כולל נמוך עם ארבע שורות פתוחות אינו בהכרח האפשרות הזולה.

אחרי הנרמול מדרגים שלושה דברים: התאמה למפרט, מספר החלטות פתוחות ובהירות האחריות. רק אז מסתכלים על הסכום. שומרים את הגיליון עם ההצעה שנבחרה כדי שכל שינוי עתידי יחזור לבסיס.

דוגמה בדויה: בשורה B04 במפרט נכתבו שלוש מגירות, חזית מדגם F-12 ושלוש מסילות מדגם H-7. אלה מזהים לצורך התרגיל בלבד. הצעה א׳ חוזרת על שלושת הפרטים — השורה תואמת. הצעה ב׳ מציינת שלוש מגירות וחזית F-12 אבל כותבת רק ‘מסילות טריקה שקטה’ — הפרזול פתוח, גם אם שאר היחידה תואמת. הצעה ג׳ מציעה מסילה מזוהה אחרת — זו חלופה, ויש לברר התאמה, הפרש מחיר ואחריות.

לא מסמנים את כל המטבח כתואם בגלל התאמה בחזיתות. בודקים בנפרד גם מנגנונים, קנטים, צדדים גלויים וסגירות. כשחבילה מהותית כמו משטח, הובלה או התקנה אינה מתומחרת, אפשר להמשיך לברר אך עדיין אין סכום כולל שניתן להשוות. פריט שנרכש בנפרד מקבל הצעה משלו; פריט שלא נדרש מסומן ‘לא רלוונטי’ עם סיבה.